A

הרב רחמים נסימי

 

רקע

ravNisimi


הרב נסימי נולד וגדל בעיירה הדרומית שדרות, עיירה בעלת גוון מסורתי- דתי, דומה באופייה למרבית עיירות הפיתוח בשנות השבעים.

למרות האפיון המסורתי-דתי של התושבים, לא היה אף לא בית ספר דתי אחד בעיירה. הנוער באותם ימים השתדל להסתיר את זהותו הדתית , מאחר ונוצרה במקרה או שלא במקרה זיקה בלתי כתובה בין המעמד הסוציו-אקונומי למי שכינה עצמו בתואר דתי. ההורים שחוו על בשרם את חבלי הקליטה בארץ המובטחת, היו עסוקים בשאלות הקיום היומיומי, אשר בעטיין נבצר מהם להתפנות לחשיבה ועשייה בנושאי מדע והשכל, תרבות ורוח. נושאים אלה נדחקו לקרן זווית והתוצאה הקשה לא אחרה לבוא.

תופעת החילון בקרב בני הנוער פשתה. תדמית עיירות הפיתוח נצבעה באפור כהה...

 


בדרך לגיבוש החזון



הרב רחמים נסימי, כדוגמת בני עיירות נוספים, היה בין הבודדים בעיירה שהשכיל להביט אל מעבר למציאות הקודרת, ובשלב ראשון חיפש עבור עצמו, את הדרך להתקדמות וליציאה מהמעגל.

נראה שהשלב הראשון של החזון התגבש בשבת שבה בני הנוער מהעיירה שדרות התארחו בסניף בני עקיבא באחת הערים הגדולות.

באותה שבת נפגשו בני שדרות עם נערים בני גילם, החובשים בגאווה כיפות סרוגות, מקפידים על שמירת שבת כהלכתה, ואף מסובים יחד סביב "שולחן שבת" גדוש בשירה ודברי תורה.

שנים לאחר מכאן צמח החזון והפך למטרה להאיר את עיירות הפיתוח באור חדש – אור של תקווה, אור של צמיחה רוחנית לצד פיתוח חברתי והמעמד הסוציו-אקונומי.

 

מחזון למעשה



עם סיום השמינית הצטרף לגרעין נח"ל לקיבוץ עין הנציב, לשם הגיעו באותם הימים מיטב בני הנוער של הציבור הדתי-לאומי. שם גם הרגיש את הפער המשמעותי שבין חברת השפע לחברה הנאבקת בקשיי היומיום.

הרב רחמים הבין שכדי לפעול באופן מעשי למימוש חזונו, עליו להיקלט מהר ככל האפשר בחברה הישראלית המתקדמת, ומיד קיבל עליו לעמול קשה ולצמצם פערים, בראש ובראשונה האישיים- החל מהשלמת תעודת בגרות ועד השלמת תואר אקדמי באוניברסיטת בר-אילן.

לאחר מכן הוא חזר לשדרות כאקדמאי צעיר ומצליח וקיבל לידיו את ניהול אגף החינוך ופרוייקט שיקום השכונות, תפקידים אותם מילא במשך ארבע שנים.

כבר בעיון ראשוני בחוברת התקציב עלתה ההבנה כי סדר היום העירוני לא הגיוני. עיקר התקציב הוקצה לשיקום הפיזי של השכונות, שיפוץ הבתים והרחובות, ורק אחוז קטן הוקצה לפעילות חינוכית תורנית.


בגיל 28 עזב הרב ניסימי את המשרה בשדרות והתיישב באוהלה של תורה בישיבת אור עציון ובהמשך בישיבת שעלבים. בבתי המדרש הללו עלה לראשונה רעיון הגרעינים התורניים לערי הפיתוח, ומשם יצאה הקבוצה הראשונה של משפחות תורניות לייסוד הגרעין התורני-חינוכי הראשון בעיירת הפיתוח בית שמש.

גרעין זה הפך במהרה למודל מוצלח שלאורו מוקמים זה למעלה משני עשורים גרעינים חינוכיים-תורניים, מדימונה שבנגב ועד קצרין שבמרומי הגולן.

זהו המודל הבסיסי של הגרעינים התורניים והיד נטויה להמשך הנחלת הרעיון, ומימוש החזון בכל עיר ואם בישראל.

 

"וקווי ה' יחליפו כח...ילכו ולא ייעפו"

במקביל להקמת הגרעינים התורניים עלו פרוייקטים נוספים שנועדו להעמיק ולבסס את הפעילות בעיירות ולקדם את תושביהם לגבהים חדשים, כך שהשפעתו תבוא לידי ביטוי בכל שעות היום ובכל שכבות הגיל והאוכלוסיה המגוונות בעיירה.

הפרוייקט הבא היה פרוייקט הבתים החמים. הבית החם הראשון הוקם בבית שמש, וכיום באים בשעריו כ-120 ילדים.

ילדי הבית החם מאותרים ע"י גורמי הרווחה ביישוב, כילדים הגדלים בבתים הסובלים ממצוקה סוציואקונומית קשה, ועם קשיים כלכליים לא פשוטים. ילדים אלה מוגדרים באופן רשמי כ"ילדים בסיכון", והבית החם, כשמו כן הוא, מבקש לתת לבאים בשעריו סיכוי במקום סיכון, תקווה במקום יאוש, הצלחה במקום כישלון, חום ואהבה.

מרגש לראות את בוגרי הבית החם אשר מימשו את הסיכוי שניתן להם, יצאו ממעגל הסיכון, ונמצאים היום בעמדות חיוניות בחברה הישראלית, רבים ממגשימי ההצלחה משתדלים לתת מניסיונם האישי לילדים שזה פוסעים את פסיעותיהם הראשונות בדרך הארוכה לקראת הצלחתם ומימושם העצמי.

החזון הוא להקים בכל עיירה ובכל מקום בית חם שיקלוט את הצרכים ויעזור לרבים נוספים להגשים את הפוטנציאל הטמון בהם.

 

קהילות המחוברות לציבור הרחב

לאחר שהוקמו מוסדות חינוך ובתים חמים אשר נותנים מענה לנוער על גווניו המיוחדים, נסללה הדרך להתחבר ישירות ללב הקהילה.

לשם כך, הוקם פרוייקט רבני הקהילות הארצי.

במסגרת הפרוייקט אתרו גוייסו ושובצו רבני קהילות בכל רחבי הארץ. רבנים שהוכשרו לתפקיד מיוחד שכותרתו היא ההתחברות לכל חלקי העם ועבודה חברתית ואישית עם הציבור.

התהליך מתחיל באיתור דמויות המתאימות לשמש כמנהיגי קהילה. בהמשך הרב יגיע אל אחת הערים  או לעיירת פיתוח, ישתלב בקהילה כפעיל ויפתח את חיי הקהילה, כשהמגמה היא להיות, לתת וליצור אמון. בסופו של תהליך, המטרה היא שהרב יוכר כ"רב מקומי".

רב שיחיה את הקהילה: בשמחות, באבל, ביום חול ובחג ויבנה אמון עם הנהגת הקהילה

תוך הפעלת מסגרות שונות של לימוד תורה ושיתוף חוויתי עם ציבור המבוגרים, הנוער והנשים.

החזון הוא להגיע לכל קהילה בארץ עם רב המדבר את שפתם, חש את כאבם ושמח בשמחתם, דמות רבנית הבאה מן השטח ואל השטח.

החזון והמטרה הציבורית

בשנה שעברה יצאו כמאתיים משפחות לגרעינים תורניים ברחבי הארץ. ההערכה היא שתוך שנים ספורות יצאו מידי קייץ למעלה מאלף משפחות בכל מחזור. כמות כזו והתפתחות כזאת מצריכות היערכות אדירה, תקציבים רחבים, מעטפת ציבורית ותשתית אדירה. נדמה שהפעם השינוי צריך לבוא מלמעלה- מהכנסת ומהמוסדות הציבוריים.

לשם כך, ולשם הגשמת החזון בעיירות נוספות ובארגונים נוספים, מציג הרב ניסימי את מועמדותו למפלגת הבית היהודי.

המטרה היא להרחיב את קהל היעד של המפלגה אל העם, אל השטח, אל ערים נוספות והתחברות בפנים אחרות וחדשניות לעם על כל גווניו.